דמי אבטלה

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם מיד

דמי אבטלה

לא פשוט לצאת מחוץ לשוק העבודה משלל סיבות שלא יהיו – מתחושת מיצוי ועד פיטורין. כדי לשרוד את התקופה הלא פשוטה שאדם נמצא ללא עבודה, ניתן להגיש בקשה לדמי אבטלה. מי שכבר נמצא בתהליך, מבין זה לא כל כך פשוט לקבל דמי אבטלה וכי יש למציא אישורים רבים ממקום עבודה הקודם על מנת לקבל אישור לקבלת דמי האבטלה. האם אתם לקראת הגשת בקשה לדמי אבטלה? רוצים לדעת יותר מה מחכה לכם? ריכזנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי בנושא דמי אבטלה

אז מה הם דמי אבטלה למעשה?

דמי אבטלה הם תשלומים חודשיים קבועים אשר משולמים לזכאים מחוסרי עבודה. אדם אשר שילם את דמי הביטוח הלאומי שלו באופן רציף, אם זה דרך השכר החודשי לשכירים, או באופן עצמי לעצמאים, זכאי לקבלת דמי אבטלה במידת הצורך.

דמי האבטלה הם קצבה יומית, המשולמת עבור ימי העבודה האפשריים בכל חודש, ללא ימי שבת וחג. תשלום דמי האבטלה יכול להשתנות מחודש לחודש בהתאם למספר ימי העבודה האפשריים שחלו בכל חודש והוא מחושב על פי שכרו של המבקש טרם סיום עבודתו.

הסכום יחושב באופן אישי לכל אדם על פי 80% מסכום שכרו הברוטו לפני תקופת האבטלה. כדי לקבל דמי אבטלה בפעם הראשונה, יש להגיש תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים על גבי טופס תביעה לדמי אבטלה.

למי אני צריך להגיש את התביעה?

את התביעה יש להגיש בסמוך ככל שניתן למועד הפסקת העבודה. את טופס התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, ובמקביל להתייצב בשירות התעסוקה.

לטופס התביעה לדמי אבטלה יש לצרף אישורים על תקופת העסקה והשכר ששולם לכם: יש לצרף אישור מהמעסיק על תקופת העסקה או תלושי שכר של 18 חודשי העבודה האחרונים, בהם מפורטים מספר הימים בהם עבדתם מדי חודש.

בנוסף, יש לצרף לטופס התביעה אישור מהמעסיק המציין את סיבת הפסקת העבודה ואת תאריך הפסקת העבודה, עם חתימה וחותמת רישמית של המעסיק. אם ההתפטרות היתה מוצדקת, יש לצרף לטופס התביעה את האישורים המתאימים.

אדם אשר הגיש בקשה לדמי אבטלה, מחוייב להתייצב בלשכת התעסוקה הקרובה לביתו פעם בשבוע ביום ובשעה אשר נקבעו לו.

במועד זה, יתייצב המבקש בלשכה שם יסייעו לו עובדי הלשכה למצוא עבודה המתאימה לו ביותר על פי ניסיונו וכישוריו. המבקש אינו יכול לסרב להתייצב בזמן בלשכת התעסוקה שכן אי התייצבות יכולה לגרור שלילה של הזכאות להמשך תשלום דמי האבטלה.

לא פוטרת מעבודתך? לא בטוח שתצליח לקבל דמי אבטלה בזמן

חשוב לדעת כי דמי אבטלה ישולמו אך ורק לעובדים אשר פוטרו מעבודתם. עובד אשר התפטר מעבודתו האחרונה מרצונו וללא הצדקה יוכל לקבל גם הוא דמי אבטלה ואולם יאלץ לחכות תקופה נוספת של 90 יום.

החוק מכיר במקרים חריגים בהם יראו התפטרות של עובד כפיטורין כמו למשל כאשר העובד מתבקש לעבור למקום עבודה המרוחק מעבר למידה הסבירה מביתו, או במידה וחלה הרעה משמעותית בתנאי עבודתו.

במקרים אלה יהיה זכאי העובד המתפטר לדמי אבטלה כאילו פוטר. התקופה המירבית לתשלום דמי אבטלה תלוי בגיל המבקש ומספר התלויים בו (ילדים או בני זוג) והיא משולמת תוך 12 חודשים מהיום הראשון בו נרשם המבקש כדורש עבודה בלשכת התעסוקה.

כאשר לשכת התעסוקה מציעה למבקש הצעת עבודה אשר לדעתה תואמת את כישוריו מחוייב המבקש להתייצב לראיון עבודה באותו מקום. מבקש אשר מסרב לגשת למקום עבודה אשר יועד לו יכול גם הוא לחכות תקופה של 90 יום נוספים לצורך קבלת דמי האבטלה.

עמדו בשלושה תנאים מצטברים

  1. זכאות לדמי אבטלה רק מגיל 26-67
  2. השלמת תקופת אכשרה הקבועה בחוק לפני הפיכה למעמד "מובטל"
  3. לענות על הגדרת "מובטל" על פי החוק

על דורש דמי האבטלה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים הקבועים בחוק: התנאי הראשון הוא כי המבקש זכאות לדמי אבטלה חייב להיות בין הגילאים עשרים לשישים ושבע. במקרים מסויימים קובע החוק לחריגים לעניין הזכאות לדמי אבטלה מתחת לגיל עשרים.

כך למשל במקרים בהם מדובר במפרנסים יחידים במשפחותיהם בין הגילאים 18 – 20 או אם יש למבקש ילדים אשר תלויים בפרנסתם. כמו כן, צעירים אשר נמצאו כפטורים משירות חובה, או שוחררו משירות חובה (אך לא בשל סעיף של "אי התאמה"), זכאים גם הם לדמי אבטלה החל מגיל 18.

התנאי השני הוא כי המבקש השלים את תקופת האכשרה הקבועה בחוק לפני שהוא הפך למובטל. תקופת אכשרה היא התקופה הקודמת להיות האדם מובטל והיא מצריכה שב-540 הימים שלפני האבטלה שילם המבקש את דמי הביטוח הלאומי שלו לפחות 360 ימים (אין חובה כי ימים אלו יהיו רצופים).

התנאי הזה בעצם מונע ממי שקיבל דמי אבטלה, מצא עבודה ופוטר שוב לאחר פחות מ 360 ימים, לקבל דמי אבטלה שוב. בכל אופן, תקופת האכשרה תתחיל להיספר החל מגיל 18 ולא מגיל צעיר יותר, אף אם עבדתם בתקופה זו. בתקופת האכשרה יכללו גם ימי מילואים או אבל, ימי מחלה, או ימים בגינם שולמו למבקש דמי פגיעה או דמי לידה.

התנאי השלישי הוא לענות על הגדרת "מובטל" על פי החוק, שפירושה שהמבקש אינו מרוויח כל סכום כלשהו בתקופה זו. הגדרת מובטל על פי לשכת התעסוקה הוא אדם אשר רשום בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה, והוא מתייצב בלשכת התעסוקה באופן סדיר בימים שנקבעו לו, ולא נמצאה לו עבודה מתאימה.

עובדים אקדמאיים אשר פוטרו ומבקשים להיות זכאים לדמי אבטלה צריכים להתייצב בשירות התעסוקה ולהראות את תעודת גמר הלימודים המעידה על התואר האקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה. בסיום תהליך הרישום יקבלו המובטלים האקדמאיים כרטיס קשר בו ייקבעו ויתועדו מועדי ההתייצבות שלהם בנוסף לרישום הממוחשב.

על החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות תביעה לדמי אבטלה ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה.

ב"ל 604/07 ניקולה כחלון נגד המוסד לביטוח לאומי

דמי אבטלה לעובד בעסק משפחתיהגב' כחלון עבדה כמנהלת חנות להלבשה תחתונה. בתחילת הדרך, עם פתיחת החנות בשנת 2001, היתה החנות בבעלות משותפת של חברה שבשליטת בעלה של התובעת, מר ירון כחלון, ושל שותף נוסף. בסוף שנת 2002 פורקה השותפות והחנות עברה לבעלותו הלעדית של חברה שבשליטת הבעל. גב' כחלון היתה מופקדת על הקופה, אחראית על המוכרות וטיפלה בספקים, נושא בו עסק גם בעלה.

בתחילת שנת 2004 נקלעה החברה לקשיים, וגב' כחלון לא קיבלה שכר בפועל. לטענתה, היא הלוותה לבעלה את משכורתה בשל המצב הכלכלי הקשה של החברה. עם זאת, הוצאו לה תלושי שכר רגילים, והופרשו בגינה כל ההפרשות הדרשות על פי דין כמו תשלום לקופת חולים ולביטוח הלאומי.

גב' כחלון הפסיקה את עבודתה בפועל בחנות בחודש יוני 2005 בשל שמירת הריון. היא לא חזרה עוד לעבודתה שכן החנות נסגרה בחודש אוגוסט 2005. המוסד לביטוח לאומי שילם לה גמלת שמירת הריון ודמי לידה כדין.

לאחר פיטוריה, הגישה הנ"ל תביעה למוסד לביטוח לאומי לדמי אבטלה החל מחודש אוקטובר 2005. תביעתה נדחתה על ידי הביטוח הלאומי בנימוק כי היא אינה מבוטחת בביטוח אבטלה כנדרש, שכן לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין החברה. על החלטה זו הגישה הנ"ל תביעה לבין הדין האזורי לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה שמע את טענות הצדדים ודחה את תביעתה של גב' כחלון. בית הדין קבע כי אכן לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין החברה, שהיתה כאמור, בשליטת בעלה. בית הדין ביסס את קביעתו על כך שעובדים אחרים שעבדו בחנות, שלהם לא היתה קרבה משפחתית לבעלים, לא הלוו את משכותרתם לחברה למרות מצבה הכלכלי הקשה.

בית הדין האזורי גם נתן משקל רב למשך תקופת ויתור המערערת על משכורתה וקבע כי קיים ספק ביחס לאופן ביצוע העבודה בפועל על ידי הגב' כחלון באותה תקופה שבה היא בעצם לא קיבלה שכר.

על קביעה זו הגישה הנ"ל ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בערעור, שבה היא לטעון כי טעה בית הדין טעות יסודית כאשר סבר כי יש מחלוקת בין הצדדים על קיומם של יחסי עובד מעביד בין המערערת לבין בעלה.

לטענתה במשך כל תקופת העסקתה, היא היתה עובדת של החברה בלבד ולא של בעלה. היא קיבלה שכר מלא מהחברה, ושילמה את מלוא התשלומים למס הכנסה ולביטוח לאומי, ובכלל זה דמי אבטלה.

המוסד לביטוח לאומי המשיך לטעון כי התקופה הקובעת לתשלום דמי אבטלה היא 18 חודשים שקדמו ל"תאריך הקובע" ולא למשך מלוא עבודתה של המערערת. בנוסף ,השאלה לדעת המוסד לביטוח לאומי היא האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערערת לבין בעלה וכי נטל ההוכחה עליה.

בית הדין בחן את טענות הצדדים וקבע:

  • המערערת אכן עבדה בפועל בחנות. מעסיקה של המערערת היא החברה ולא ה"חנות" או בעלה. למערערת היה תפקיד מוגדר בחנות ומטלות קבועות. היא לא עבדה בכל עבודה אחרת או נוספת במהלך עבודתה בחנות.המערערת קיבלה את שכרה במשך תקופה של כשנתיים וחצי ועל על שכרה הונפקו לה תלושי שכר ושולמה בגינה כל התשלומים המתחייבית בדין. אין העסקה בחנות של המערערת בגדר "פיקציה" ויש להניח כי החברה היתה נדרדת להעסיק עובדת אחרת לצורך הפעלת החנות במקומה של המערערת.
  • עובד רשאי לוותר על חלק משכרו ואף על כולו, אם הוא סובר שויתור זה מונע, או ימנע, את הפסקת עבודתו בשל מצב כלכלי קשה של המעסיק, בתקווה שהמצב ישתפר, והויתור זמני. הדבר נכון לדעת בית הדין גם אם הויתור נובע ממניע משפחתי מצוך רצון להקל על הוצאות בעלה. זו התנהגות טיבעית של בת זוג והוא ויתור טבעי ומובן.
  • משנקבע כי המערערת הינה עובדת של החנות, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר זכאותה לדמי אבטלה.

אשר על כן, המסקנה היא כי דין הערעור להתקבל ובית הדין קובע כי המערערת זכאית לדמי אבטלה כדין.

זכויות נוספות בביטוח לאומי:
תאונת עבודה
מחלות מקצוע
נכות

אל תוותרו על הזכויות שלכם, התקשרו עוד היום! 
השאירו לנו את הפרטים שלכם ונסייע לכם בהקדם האפשרי

073-3753264 דילוג לתוכן