למוסד לביטוח לאומי תפקיד לאומי מרכזי במתן זכויות שונות, כספיות ואחרות, לאנשים שחלו או נפגעו בתאונה. לביטוח לאומי סמכויות נרחבות אולם הוא שואב את הבסיס החוקי לפעולתו מתוקף חוקים ותקנות שונים ובנוסף – הוא כפוף לביקורת פנימית וגם חיצונית.
אנשים הסבורים שנהגו בהם שלא על פי התקנות ושלא על פי הראוי, יכולים לפנות בקובלנה, לערער על החלטות המוסד ואף לפנות במקרים מסוימים לבית המשפט, בתביעה לפיצויים. במקרה שהתברר לאחרונה, בו טען תובע, אדם בשם ישראל זיידמן, שטורטר שלא בצדק, נקבע שאכן ביטוח לאומי לא נהג כפי שמצופה ממנו וכפי שראוי היה, בנסיבות המקרה. פסק הדין הסתיים בקביעה של פיצוי כספי לטובת התובע.
הדרך הארוכה אל הוועדה
נסיבות המקרה בו אנו עוסקים קשורות קשר הדוק לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. לפני שנראה מה היו טענות התובע וכיצד ראה את הדברים בית המשפט, נסביר בקצרה מהן בדיוק הוועדות הרפואיות הללו ומהו תפקידן.
מדי שנה בשנה מגשים אנשים רבים תביעה להכרה בפגיעה שאירעה בנסיבות שונות. חלק מהנפגעים הינם אנשים שנפגעו בתאונת עבודה, יש שחלו במחלת מקצוע, אחרים הם אנשים שחלו במחלה קשה או כאלה שסובלים ממגוון של ליקויים גופניים או נפשיים.
במסגרת הליך התביעה הנדון מתבקשים התובעים להתייצב בפני וועדה רפואית מתאימה. הוועדה שמתכנסת צריכה לדון בעניינו של התובע, לעיין במסמכים רפואיים שונים ולהיעזר בשאלות שונות בכדי לקבוע את מצבו הרפואי והתפקודי של מי שהתייצב בפניה.
כאשר תובע מסוים אינו מוכן לקבל את פסיקתה של הוועדה הרפואית, שמורה לו הזכות להגיש ערעור ולהתייצב בפני ועדה נוספת שהתכנסה כדי לדון בדברים מחדש. במידה וגם החלטת הוועדה לערעורים איננה מקובלת על התובע, שמורה לו הזכות להגיש תביעה לבית המשפט לעבודה. מצב זה אכן התרחש במקרה של ישראל זיידמן.
במשפט טען מר זיידמן שעל פי הנחיית המוסד הוא הופע לסניף הביטוח הלאומי בתל אביב, למרות שמקום מגוריו הינו באילת. זאת ועוד, הוועדה לערעורים התכנסה באיחור של יותר משעתיים וכאשר הוא נקרא לחדר הוועדה התברר שמדובר בהרכב דומה לזה שישב בוועדה המקורית.
לאור מצב דברים זה למרות שעבר התובע, שהינו אדם חולה, שעות רבות בדרכים בדרכו מאילת לתל אביב, הוחלט לבסוף לבטל את הוועדה הרפואית משום שאיננה עומדת בקריטריונים של וועדה לערעורים. כך נוצר מצב שמר זיידמן עשה את הדרך הארוכה והמתישה לחינם.
פיצויים בגין עוגמת נפש
בלוקחו בחשבון את מכלול הראיות, את מצבו של התובע ואת התנהגות הגורם הנתבע (דהיינו המוסד לביטוח לאומי), מצא בית המשפט את התנהגותו של המוסד כהתנהגות בלתי סבירה. בית המשפט לא ראה את ההחלטה לזמן את התובע היושב באילת לסניף בתל אביב כהחלטה סבירה.
זאת ועוד, גם העובדה שלא התקיים דיון בעניינו בסופו של דבר, בשל הרכב וועדה בלתי מתאים לערעורים, לא מצאה חן בעיני השופט הנכבד. כתוצאה מכך הוחלט לפסוק לתובע פיצויים בשל הטרטור שחווה בדרכו הארוכה והבלתי מוצדקת אל הוועדה הרפואית.
הסכום שנפסק, בגובה של קרוב לארבעת אלפים ₪, נועד לפצות את התובע בגין הטרטור, בגין הוצאות המשפט שנגרמו לו ובגין עוגמת הנפש. בקבעו את הדברים אמר בית המשפט באופן חד משמעי שהביטוח הלאומי מחויב לפעול מול האזרח בצורה שקולה, מחושבת ולא פחות חשוב – מתחשבת.
יש לקוות שביטוח לאומי יפיק את הלקחים מהמקרה הנדון וייקח אותם לתשומת ליבו. מכיוון שרבים מהפונים לקבלת סיוע הינם אנשים חולים, קשישים ונכים, ההתייחסות הנאותה והמתחשבת היא בעלת חשיבות מיוחדת, שאין לה לזלזל בה כלל ועיקר.