המוסד לביטוח לאומי הוא הישות האחראית במדינת ישראל על מימוש הזכויות החברתיות והוא עושה זאת על בסיס העברת כספים מטרתו כגוף ביטוחי היא להבטיח קבלת תשלום במקרה הצורך . הוא הוקם בשנת 1954 ופועל כיום מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995.
דמי ביטוח לאומי הם התשלום שכל תושב ישראל חייב לשלם כדי להיות מבוטח בביטוח לאומי ולהיות זכאי לקבל קצבה במקרה הצורך.
מי פטור מתשלום?
פטורים מתשלום הסכומים שלהלן הם חיילים בסדיר, עולה חדש עד ל-12 חודשים מיום עלייתו, עציר או אסיר, מי שגילו נמוך מ-18 ומי שנחשבת לעקרת בית לפי הגדרות הביטוח הלאומי.
חישוב תשלום דמי ביטוח לאומי
הפרמיה לתשלום דמי ביטוח אלו לא נקבעת לפי רמת הסיכון של הפרט כמו בביטוח פרטי אלא על סמך רמת ההשתכרות ומעמדו של המבוטח כעצמאי, שכיר או מובטל.
מעמדו של המבוטח קובע את התחומים עבורם הוא יהיה מבוטח, ההכנסות עליהן מחושב תשלום דמי הביטוח והגורם המחויב בתשלומם.
דמי ביטוח לשכיר
שכיר לפי הגדרת הביטוח הלאומי הוא מי שמתקיימים בין המעסיק ובינו יחסי עובד-מעביד ובמקרה של בן משפחה את הצורך בהעסקת עובד אחר אם הופסקה עבודתו של בן המשפחה.
בתחומים מסוימים על המעסיק לשלם דמי ביטוח בלבד ובאחרים עליו לנכות משכר העובד את דמי ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי.
במקרה זה אין חובת רישום על העובד, אלא קיימת למעסיק חובת דיווח. אחוז הניכוי של דמי הביטוח לשכיר הוא 0.40% של דמי ביטוח לאומי ו-3.10% ביטוח בריאות.
דמי ביטוח לעצמאי
עובד עצמאי מוגדר כמי שעובד במקצועו 12 שעות בשבוע והכנסתו גבוהה ב-15% מהשכר הממוצע, מי שההכנסה החודשית הממוצעת שלו גבוהה ב-50% מהשכר הממוצע, או מי שעובד במקצוע שלו במשך 20 שעות בשבוע לפחות.
מי שלא עונה לאחת מההגדרות האמורות ייחשב לבעל הכנסה שאינה מעבודה. בניגוד לשכיר, עצמאי חייב לשלם את דמי הביטוח הלאומי שלו בעצמו לפי הכנסותיו וגילו.
דמי הביטוח של העצמאי מחושבים לפי המקורות הקבועים בסעיפים הרלבנטיים לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 לשנה שעברה מחושב סכום דמי הביטוח. ההכנסה המינימאלית עליה יש לעצמאי לשלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות היא בגובה 25% של השכר הממוצע בחודש.
לעניין שיעור התשלום, עצמאי שלא הגיע לגיל הפרישה והוא מעל גיל 18 ישלם 6.72% דמי ביטוח לאומי ו-3.10% ביטוח בריאות מהסכום של 60% מהשכר הממוצע.
פסיקה
בג"צ 6304/09 לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה- שלוש עתירות שמטרתן לתקוף את הוראת החוק שעוסקת בהגדלת תקרת ההכנסה לפיה מחושבים דמי ביטוח הבריאות ודמי הביטוח הלאומי הנגבים מהמבוטחים, עד לשכר הגבוה בפי עשרה מהשכר הממוצע במקום פי חמישה כפי שהיה קבוע קודם לכן.
העותרים מבקשים להורות על ביטול התיקון מכוח פגיעה בזכויות היסוד החוקתיות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק. המדינה לעומתם טוענת שהחלת הנטל על מגזר מצומצם באוכלוסייה שמשתכר בשכר הגבוה בהרבה מהשכר הממוצע משקפת מדיניות משפטית ראויה ונטולת פגמים.
כבוד שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה מאשרת את התיקון שמגדיל באופן זמני את התקרה לחישוב דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות וקובעת שהוא עומד בדרישות פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שדורשת כי הפגיעה תהיה מידתית, מכוח חוק, לתכלית ראויה והולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא סוברת שמדובר בפתרון ראוי למציאת מענה לבעיות התקציב והבראת המשק בתקופה של משבר כלכלי.